מדריך ספקים לתעשייה
חדשות / כתבות
עיתונות מקצועית

 

 
רוצים מפעלים בפריפריה – תשקיעו
27/11/07

מה עושה משרד התמ"ת כדי למשוך מפעלים לפריפריה הרחוקה? תוכניות יש אבל במציאות מנהלי פארקים של אזורי תעשייה מרוחקים מתמודדים יום יום עם קשיים שיוצר המרחק. היה הרבה יותר קל אם המדינה היתה נותנת עדיפות ממשית לפריפריה הרחוקה, בהשוואה לפריפריה הקרובה כמו קרית גת או יוקנעם, אומרים מנהלי פארקים תעשייתיים ממעלות ועד ערד. הפארקים היו הרבה יותר אטרקטיביים אם היתה פחות בירוקרטיה, אם המדינה היתה מפתחת את בהם התשתיות הסביבתיות, מקימה מבני תעשייה מודרניים ועוד

 

למה לבוא לערד?

מפת העדיפות הלאומית להשקעות הפכה להיות מפה פוליטית והיא לא עושה אבחנה בין השקעות בפריפריה הקרובה לזו הרחוקה, אומר אבינועם ורבנר מנהל החברה הכלכלית של עיריית ערד. אם היזם יכול לקבל העדפות הקבועות בחוק אם הוא משקיע בקרית גת, איזה תמריץ יש לו להגיע לערד? וכך הכלי המרכזי שאמור לתת תמריץ לפיתוח הפריפריה הפך להיות כלי לא רלוונטי.

 

בערד חסרים מבנים לתעשייה

פארק התעשייה בערד משתרע על פני כ- 5,000 דונם. יש בו מספר מפעלי תעשייה גדולים, המשמשים כמפעלי עוגן בהם של מוטורולה, מגבות ערד, תלמה (יוניליבר), דנאור הזרקות דיוק ועוד מפעלים שאפשר להגדיר אותם כמפעלים קטנים ובינוניים. בסך הכל באזור התעשייה מועסקים כ- 2,500 עובדים.

למרות השטח העצום של אזור התעשייה, אחת הבעיות הכי קשות של אזור התעשייה הוא דווקא מחסור במבנים לתעשייה. יש מצב שבו מפעלים רוצים להתרחב, אבל כמעט שאין מבנים פנויים. כאשר יזם מגיע מרחוק ורוצה להקים מפעל במקום אין אפשרות להציע לו מבנים. נכון שאפשר לבנות מבנים חדשים לתעשייה, אבל התהליך מרגע שבו ישנה הקצאת קרקע ליזם ועד שהבניה מסתיימת יכול להימשך שנתיים. זהו תהליך ארוך שלא מקובל על היזמים.

אנחנו לא נמצאים במצב כזה שבו יש שפע של ביקושים שהחברה הכלכלית יכולה לקחת סיכון ולבנות מבנים שימתינו לתעשיינים.

בעבר הייתה חברה ממשלתית שעסקה בבניית מעטפת של מבני תעשייה ואז כאשר התעשיין היה מבקש להקים מפעל במקום היו עושים שינויים במבנה ותוך כמה חודשים הוא היה יכול להתחיל לעבוד. היום פרק זמן של שנתיים להמתנה, עד להקמת מפעל חדש, הוא לא פרק זמן רלוונטי ליזם. ואנחנו לא מצליחים לשכנע יזמים להגיע בתנאים הללו.

"אינני יודע אם משרד התמ"ת יכול לעזור לנו בנושא הקמת מבני תעשייה ליזמים כאשר המגמה של המדיניות הכלכלית של המדינה היא לברוח ממחויבות ממשלתית", מוסיף ורבנר.

 

המנהלים באים מהשרון

בעיה שניה, איתה מתמודדים בערד היא בעיה דמוגרפית- סוציאלית שקשורה לעובדים. המפעלים לא מצליחים לשמש כעוגן שימשוך עובדים משתי רמות לגור בערד. רמות הניהול ועובדים ברמות השכר הנמוכות. קיים מחסור בעובדים ברמות השכר הנמוכות. חלקם של העובדים מגיעים מהישובים בסביבה והם אינם מעוניינים ואינם יכולים לעבור לגור בערד. מנגד גם המנהלים הבכירים נוטים שלא לגור במקום. יש מנהלים שממשיכים לגור באזור השרון ולעבוד בערד.

בעבר הפעילה החברה הכלכלית של ערד את המנחת של מטוסים במקום אבל מסיבות כלכליות, "הפסדנו הרבה כסף", הוא נסגר לפני מספר שנים.

מה שקורה בסופו של דבר שאזור התעשייה שאמור לעודד תושבים להעתיק את מגוריהם לערד לא ממש מביא אותם לעיר.

 

הפיתוח נשאר בשנות ה-60

בעיה שלשית אקוטית היא רמת הפיתוח הסביבתי של אזור התעשייה.משרד התמ"ת הקים את אזור התעשייה בשנות ה-60 וה-70 לפי סטנדרטים שהיו אז. מאז לא הושקעו כספים נוספים בפיתוח הסביבתי והדבר ניכר בכבישים, במדרכות, בתאורה ובגינון שנמצאים במצב ירוד. אי אפשר לבוא ולדרוש מהמפעלים במקום להשקיע בפיתוח הסביבתי. האחריות על השדרוג והפיתוח הסביבתי מוטלת בסופו של חשבון על הממשלה. הרמה הנמוכה של הפיתוח מרתיעה משקיעים פוטנציאליים. "כל פעם שמגיע משקיע ויזם למקום, אנחנו מחפשים להציג לו את המסלול היפה ביותר באזור התעשייה על מנת שלא להראות לו את מצב התשתיות".

בעיה אחרת שמאוד מפריעה היא העובדה שהחוק לעידוד השקעות הון שאמור היה לסייע לפריפריה למשוך משקיעים, החוק הזה הפך להיות כלי ריק מתוכן. מסלול המענקים התייבש לגמרי, ויזם שדווקא הכלי הזה יכול היה לשכנע אותו להשקיע בפריפריה לא יכול לנצל אותו.

 

מחכים להרחבה ברמת דלתון

שטחו של פארק תעשיות רמת דלתון 640 דונם והתפוסה בו כמעט מלאה. (נשארו נשארו 15-5 דונם פנויים). הפארק נמצא בתהליכי הרחבה להוספת עוד 700 דונם. הערכה היא שתהליכי התכנון עד לקבלת תב"א מאושרת ימשכו עוד 2-3 שנים. לפארק שותפות מועצה אזורית מרום גליל, מוא"ז מבואות חרמון, מו"מ גוש חלב, מו"מ פסוטה, עיריית צפת וחורפיש.

הפארק הוקם לפני 7 שנים והוא מאוד מצליח, למרות שהוא נמצא 12 ק"מ מגבול הלבנון ולמרות שורה של קיצוצים בהטבות הממשלה לתעשייה בכלל ולמקום בפרט, מציג מנהל המינהלת סולמון וילנסקי את ממלכתו. במקום פועלים 55 מפעלי תעשייה (המפורסם שבהם גן תעשייה של סטף ורטהיים), ומועסקים בו 930 עובדים. לאחר שכל המפעלים המתוכננים ישלימו את הקמתם מספר המועסקים כמעט יוכפל ויגיע לכ- 1,700 איש.

 

 

היזמים בדלתון לא רוצים לחכות

הממשלה יכולה לעשות הרבה על מנת לעודד מפעלי תעשייה להגיע למקום למשל להחזיר את ההטבה ליישובי קו עימות, הטבה שבוטלה לפני שנתיים.להחזיר את המענקים במסגרת החוק לעידוד השקעות הון, לפתח את תשתיות התחבורה, לתת תמריצים לעובדים בתעשייה במקום, לסבסד הסעות עובדים. נושא מאוד חשוב הוא הטיפול ביזמים, כיום יזם שרוצה להקים מפעל במקום צריך לחכות שנה עד שנה וחצי עד שיקבל קרקע למפעל, ויש יזמים שלא רוצים לחכות זמן רב כל כך עד שיוכלו להקים מפעל, בנוסף יש יזמים שמקבלים אישורים לקבלת מענקים והטבות שמותנים בהתחלת בניה ולכן לא מתאים להם לחכות שנה וחצי עד שיוכלו להתחיל בהקמת מפעל. צריך לפעול לקצר את כל התהליכים הנדרשים לאישור היזם לעלות על הקרקע. היום התהליך אורך כשנה וחצי, ופרק הזמן סביר יותר לטיפול ביזם הוא עד חצי שנה.

 

בפארק קורן – מעלות רוצים גם הייטק

לפארק התעשייה קורן- מעלות, של המועצה האזורית מעלה יוסף ועירית מעלות תרשיחא, שטח של כ-600 דונם. בפארק כ-70 מפעלי תעשייה ובהם מועסקים כ- 3,000 עובדים. בשנתיים שלוש האחרונות נבנו 15 מפעלים חדשים והצפי הוא לבניית 15 מפעלים נוספים, אשר יעסיקו עוד כמה מאות עובדים. הפארק לא צפוי לגדול בשטחו שכן מדובר בעיקר על הרחבת מפעלים קיימים ולא על בניית מפעלים חדשים.

מנהל המינהלת עופר בורשטיין: "הבעיה שלנו בפריפריה היא לא רק בהבאת תעשייה למקום אלא איזה סוג תעשייה אנחנו מושכים לכאן". באופן טבעי תעשייה שהיא עתירת ידיים עובדות נמשכת לפריפריה וזה די מוביל לכך שהעובדים במפעלים במקום נשארים עובדי יצור של התעשייה המסורתית ולא עובדי הייטק. ואם פעם היו בפריפריה הרבה עובדי טקסטיל היום אלו הם חרטים, כרסמים, עובדי CNCוכו' עובדים של התעשיות המסורתיות. בנוסף לכך, העובדים באזורי הפריפריה מקבלים שכר נמוך בין 30%-40% פחות מהשכר הממוצע במשק.

 

תוכנית הטבות ביחס למרכז

הינו רוצים שבארץ אוטופיה המדינה תגיד שתעשיות ההיטק כמו הננו טכנולוגיה, מיכשור רפואי וכו' יוכלו לקבל הטבות משמעותיות ביחס למרכז, כ-40% יותר מענקים אם הם יעברו לאזורי הפריפריהבורשטייןמציע. ולא מדובר על אזורים כמו מעלות ויוקנעם אלה על אזורים שבאמת רחוקים מהמרכז כמו מכביש 89 צפונה ומאופקים דרומה. בנוסף התהליך של תיעדוף הפריפריה לא יכול להיות מנותק מתוכנית מקיפה שתטפל במגוון נושאים שקשורים לחיי הפרט בצפון כמו מגורים, חינוך, רפואה, תשתיות וכו'. מבלי פיתוח התשתיות קשה להניח שהרבה אנשים יסכימו לעזוב את המרכז לטובת הפריפריה.

 

להגדיל הפערים בין יוקנעם וכרמיאל

רוב המפעלים שנפתחים הם בעצם הרחבות של מפעלים קיימים. מי שהיה בית מלאכה נעשה מפעל תעשיה קטן ומי שהיה מפעל קטן נעשה מפעל בינוני. מפעלים לא יעברו מהמרכז לפריפריה אם לא תהיה העדפה ברורה לפריפריה. כיום העדפות כמעט ונעלמו, לכן המדינה צריכה להתרכז בהעמקת סל ההטבות. צריך לתת הטבה ברורה כך שהפריפריה הרחוקה תהיה באמת עדיפה על הפריפריה הקרובה ושהפערים בין יוקנעם וכרמיאל יהיו משמעותיים.

היום הצעירים עוזבים את הפריפריה, מכל מיני סיבות, ואנחנו לא מצליחיםלמשוך זוגות צעירים חדשים כי אנחנו לא מספקים את הצרכים התעסוקתיים הנדרשים, את רמת המגורים המבוקשת, את רמת החינוך הנדרשת, תשתיות תחבורה מהירה למרכז וכו'.המדינה צריכה להתחייב מעבר לתעשייה ולתעסוקה לכל ההיבטים הללו. אם זה לא יקרה אזי אזורי התעשייה במקום ימשיכו לגדול במקרה הטוב, לפי קצב הגידול הטבעי של האוכלוסייה ולא נזכה לראות את "המפץ הגדול המיוחל" של צמיחת התעשייה בפריפריה.

 

תפוסה נמוכה בפארק ספירים

בפארק תעשיות ספירים שותפות המועצה האזורית שער הנגב ועיריית שדרות. מיקומו של הפארק משפיע עליו. שטחו של הפארק 320 דונם, אך התפוסה בו נמוכה. הצלחנו לשווק 90 דונם מבהיר מנהל המנהלת אפרים סדון, בהם נמצאים 3 מפעלי תעשייה, המעסיקים 650 –700 עובדים.

יש הרחבות מתוכננות של המפעלים. אמדוקס מגדילה את פעילותה והיא אמורה לקלוט עוד 250 עובדים. מפעל אמקה ליצור מעטפות יגדל בעוד כ- 1000 מ"ר ויקלוט עוד 50 עובדים. אמור לקום במקום מפעל נוסף, גל משטחים מאשדוד. (בסמוך לפארק, אזור התעשייה של העיר שדרות שבו כמה עשרות מפעלי תעשייה ושאיננו באחריות המנהלת).

 

רוצים מפעלים שיכולים לשלם ארנונה

סדון מצטער על כך שלפארק אין יתרון על פני פארקים תעשייתיים אחרים. אם רוצים לעודד אזורי פיתוח חייבת הממשלה לעודד מפעלי תעשייה להגיע למקום. יחד עם זאת לא נכון יהיה לעודד הקמת מפעלים חדשים במקום על בסיס הטבות נרחבות. הטבות רבות מידי, "זה רק מוביל למסכנות ולאנשים ולתעשייה". אנחנו מנסים להתמודד מול הדרישות והבקשות של התעשיינים ואין לנו הרבה מה להציע. תעשיינים לוחצים עלינו לקבל פטור מארנונה. אבל מפעל שאין לו בסיס כלכלי ולא יכול לשלם ארנונה עדיף מראש שלא יגיע למקום. מפעלי תעשייה שמגיעם למקום רק בשל ההטבות שניתנות באופן גורף לתעשייה לא נותנים תנאים טובים לעובדים ובסוף הם גם נסגרים. צריכה להיות הכוונה של המדינה להביא למקום מפעלי תעשייה שלא יהיו תלויים בהטבה כזו או אחרת שתהייה מסוגלת לשלם שכר טוב ולא תלויה בקבלת הנחה בארנונה.

 

לתפור סל הטבות ייחודי

ההבנה שללא סיוע מפעלים לא יגיעו, נשמעת גם מפי סדון. אלא שלדבריו הסיוע צריך להינתן בצורה אישית על בסיס צרכי המפעל. צריך להבין שמתן מענקים בצורה גורפת לא תעזור להביא מפעלים. לחיזוק דבריו הוא מציג את מקרה אזור התעשייה החדש נ.ע.ם בנתיבות. שם יש למשרד התמ"ת סל הטבות מוצעות בהיקף של 100 מיליון שקל לתעשיינים שיסכימו לעבור מהמרכז, אבל התעשיינים לא מגיעים. לכן צריך לבדוק כל בקשת סיוע בנפרד ולא לתת סל הטבות אחיד.

 

אזור התעשייה אבשלום יציע מענקים והנחות

אזור התעשייה אבשלום יוקם בין הישובים אבשלום ודקל בחבל שלום. שלב א' של התוכנית הוא בהיקף של 25 דונם ובהתאם לקצב קליטת המפעלים יוחלט על ביצוע השלבים הבאים. השטח הכולל שהוקצה לאזור התעשייה מגיע ל-200 דונם. מנהל אזור התעשייה: בועז קרצ'מר, מנהל היחידה הכלכלית באשכול, מציין כי בהקמת התשתיות הושקעו 1.5 מיליון שקל. על פי ההערכה, יוקמו באזור מפעלים לעיבוד תוצרת חקלאית וכן תעשייה קלה.

ראש המועצה האזורית אשכול, אורי נעמתי, מסר שהמפעלים שיוקמו באזור התעשייה אבשלום ייהנו מסל הטבות, שיכלול מענקים בשיעור של 24%, הנחות בארנונה ובהיטל הביוב למועצה האזורית, עלות קרקע נמוכה והטבות למשקיעים ב"עוטף עזה".

נעמתי ציין שהקמת אזור התעשייה היא במסגרת התוכנית האסטרטגית לפתח באשכול מקומות תעסוקה נוספים בתחומי החקלאות ועיבוד התוצרת החקלאית, התעשייה והתיירות כדי לאפשר תוספת אוכלוסייה באזור. על פי תוכנית האב של המועצה יפעלו בתחומה מקבץ של שלושה אזורי תעשיה: ביח"מ, מבטחים ואבשלום.

מי שיש לו חזון רואה את המיקום של אזור התעשייה, הקרוב למפגש הגבולות ישראל מצרים והרשות פלשתינאית, כך קרצ'מר. אזור התעשייה אבשלום, הוא המתקדם ביותר מבחינת הליכי התכנון. התכנון המפורט של התשתיות העיקריות, כולל מים, ביוב, פיתוח סביבתי הסתיים. מדובר באזור תעשייה היושב במרכז חבל שלום שבימים אילו מוקמים בו שני ישובים גדולים האחד בשם חלוצית והשני חלוצית ארבע (שמות זמניים) ישוב של מפוני הישובים נצרים ועצמונה.

אזור התעשייה מיועד למשוך יזמות מקומית, לקליטת פעילות שנמצאת כעת בתוך הישובים ולקליטת תעשיות חיצוניות. קרצ'מר: לא ניתן לתעשיות כבדות ומזהמות להגיע למקום. היו כבר 2-3 פניות של תעשיינים שרצו לרדת מהמרכז אלינו אבל לא הסכמנו כי אנחנו רוצים אזור תעשייה נקי ולא מרעיש.

על מנת לקדם את הגעת מפעלים למקום צריך לסבסד את עלויות הפיתוח של הקרקע ליזמים, מחיר הקרקע עצמה ליזם הוא זניח. המועצה תלך לקראת היזמים בכל הקשור לזירוז ההליכים להקמת המפעלים. "חלק גדול מעבודה שלי לקדם הליכים סטטוטוריים. בינתיים אבן נגף יחידה זה הצורך לסבסד עלויות חיצוניות". קרצ'מר מעריך כי בתוך כשלוש שנים יהיו במקום 3 מפעלי עוגן גדולים ועוד כ-7 עד 10 מפעלים קטנים/בינוניים ובסך הכל יעבוד במקום כמה מאות אנשים.

 

 

הפקידים מתייחסים לאזור התעשייה של טבריה כמו לקיסריה

פארק תעשיות קידמת גליל כולל את המועצה האזורית גליל תחתון, עיריית טבריה וטורען. אזור התעשייה שהוקם בשנת 1990 משתרע על שטח של 1045 דונם. כעת מתבצעת הרחבה בהיקף של 365 דונם נוספים. ההרחבה נמצאת בשלב מתקדם של אישורים כאשר הממונה על המחוז צריך לתת תוקף לתב"א. בעתיד הרחוק יותר מתוכננת הרחבה שלב ג' לעוד 850 דונם.

כעת יש במקום 28 מפעלים המעסיקים כ-1,200 עובדים. בתוך כשנתיים יוקמו עוד 40-45 מפעלים חדשים שיקלטו עוד כ- 700 עובדים.

אז מה המדינה עושה לקידום אזור התעשייה? המדינה לא נותנת שום דבר, אומרמנהל המינהלת איציק נחום. הפקידים מתייחסים לאזור התעשייה של טבריה כמו לאזור התעשייה של העיר קיסריה, אין שום עדיפות לפריפריה. יזם שמגיע למקום ורוצה להקים מפעל חדש, ורוצה לזרז את הליכי הרכישה של הקרקע מוצא שהתהליך הוא ארוך ומייגע ובסופו של דבר ה"הבירוקרטיה הורגת אותו". הייתי אצל מנכ"ל משרד התמ"ת והפניתי אליו את הבעיה.

 

פקק רציני בתמ"ת

אי אפשר לעודד תעשיינים להגיע לאזור התעשייה דרך החוק לעידוד השקעות הון, אומר איציק נחום. בתמ"ת מונחות בקשות בהיקף של 4 מיליארד שקל עם תקציב של 150 מיליון שקל, "יש שם פקק רציני".

בעיה נוספת היא חוסר היכולת של המערכת להיות גמישה כלפי יזמים שכן מוכנים לבוא. כמו אותו מקרה של יזם שרוצה להקים מפעל גדול שיעסיק 300 עובדיםבקידמת גליל. המחיר של דונם קרקע שהוא נדרש לשלם זהה למחיר שנדרש לשלם מי שבונה מפעל על דונם אחד. "ניסיתי להשיג ליזם הקלות אפילו בתשלומים נלווים אבל נאמר לי על ידי הפקידים במשרד התמ"ת שאין מה לעשות".



תגובות: הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.

מותגים
מונציפלי
חדשות
אורי יוגב ליו"ר ועד חברת החשמל: אל תחבל ברפורמה במשק האנרגיה

עבודה בטוחה מצילה חיים!

נקיטת משנה זהירות, בעבודה ומחוצה לה

לכ-100 קיבוצים אין מפעל תעשייתי

לראשונה: בית משפט אסר על תאגיד מים לנתק את אספקת המים למפעל

ביטחון ומיגון עסקים - עכשיו יותר מתמיד

מהפכה בחיסכון הפנסיוני בדרך אליכם - לפרטים המלאים המשיכו לקרוא

אומ"ץ תובעת לחקור חברי דירקטוריון חברת החשמל לשעבר שחשודים בקבלת שוחד מחברת "סימנס"

קבוצת ALTANA משקיעה 100 מיליון יורו ב- Landa Digital Printing

5 דברים חשובים על ביטוח לעסק

מלאנוקס מכריזה על הסכם סופי לרכישת החברה Integrity Project

חילן רוכשת את נס ישראל תמורת 145 מיליון ש"ח

אלביט תספק את החומרים המרוכבים שמהם יורכב מטוס החמקן החדש

חברת ספירנט העולמית חותמת על הסכם לרכישת יחידת הטכנולוגיה של רדויז'ן

אחרי חמש שנים: תוקם ועדה לטיפול בבירוקרטיה שמונעת חיבור מפעלים לגז הטבעי

 

 

 
תעשיות מיכשור תעשיות ירוקות לוגיסטיקה מכונות וכלים מבנים