מדריך ספקים לתעשייה
חדשות / כתבות
עיתונות מקצועית

 
הננוטכנולוגיה - מההבטחות הגדולות לתעשייה הישראלית
04/11/10

לעצב חומרים חזקים יותר, קלים יותר, קשים יותר, בעלי יכולת תיקון עצמית, בטוחים יותר. להפעיל רובוטים רפואיים לטיפולים ודיאגנוסטיקה, לשמר ולאגור אנרגיה, לבנות ספינות חלל זעירות, ליצור חיישנים ביולוגיים. לפתח יישומים המתבססים כולם על היכולת לבצע שינויים במולקולות ובאטומים בודדים, בקנה מידה ננוממטרי, הם כבר לא מדע בדיוני. באוניברסיטאות בישראל נערכו בשנים האחרונות מאות מחקרים פורצי דרך בתחום הננוטכנולוגיה, שהתפתחו לחברות שמתרגמות את הפיתוחים למוצרים חדשניים. חלק מהפיתוחים יוצגו בכנס ננו-ישראל 2010 ב-8-9 בנובמבר במלון דן פנורמה בתל אביב
נשיא ארצות-הברית ברק אובמה הכריז על "יוזמה לאומית לננוטכנולוגיה", ביפן הוחלט על השקעת מיליארדים בתחום, ובישראל, משרד המדע הגדיר את התחום כבעל עדיפות לאומית במסגרת תכנית המחקר התשתיתי שהוא מממן, ובעזרתו הוקמו מרכזי מחקר בין-תחומיים לננוטכנולוגיה בהשקעות ענק באוניברסיטאות בישראל.

לשלוט בחומרים ולבצע שינויים במולקולות
תחום הננו מבוסס על היכולת לבצע שינויים במולקולות ובאטומים בודדים, באמצעות שליטה בחומרים בקנה מידה ננוממטרי (מיליארדית המטר/מיליונית המילימטר). לננוטכנולוגיה יש מגוון שימושים פוטנציאלים. כך לדוגמה, ניתן יהיה לעצב חומרים חזקים יותר, קלים יותר, קשים יותר, בעלי יכולת תיקון עצמית ובטוחים יותר. ניתן יהיה לבצע תהליכים ננומטריים הקשורים באיכות הסביבה, לבצע טיפולים ודיאגנוסטיקה רפואית, לשמר ולאגור אנרגיה, לבנות ספינות חלל זעירות לטובת מחקר ולניצול החלל, ליצור חיישנים ביולוגיים לגילוי מחלות מדבקות ואיומים ביולוגים ולפתח שלל יישומים בתחומי האלקטרוניקה, האנרגיה, ואפילו הביטחון הלאומי. מוצרים הכוללים רכיבים ננוטכניים כבר מצויים בשוק; למשל כונני תקליטורים שראשי הקריאה שלהם מכילים מערכות ננומטריות המאפשרות קריאה וכתיבה בצפיפות גבוהה בהרבה מזו של הכוננים הקודמים, המיקרומטריים. רכיבים ננומטריים המשפרים את תכונותיהם של טקסטילים וחומרים פלסטיים שונים, כגון אלה המשמשים לייצור בגדי ספורטאים, על מנת להקטין את התנגדות המים או הרוח לתנועתם.

ממזל"טים זעירים ועד אמצעי ריפוי
בשיטות ננוטכנולוגיות אפשר יהיה לשפר את תכונותיהם של מוצרים רבים אשר הודות לננוטכנולוגיה הם יהיו קטנים וזולים יותר והם ישנו את המציאות במגוון תחומים. בתחום הצבאי למשל, מדברים על מזל"טים זערוריים שלא ניתנים לגילוי, שיוכלו לשדר מידע בזמן אמת על שדה הקרב באמצעות חיישנים. בתחום הרפואי לננוטכנולוגיה פוטנציאל יישומי נרחב בדיאגנוסטיקה ובטיפול רפואי ממוקד. העברת תרופות לאתרים מוגדרים, בדיקות ממוקדות לא פולשניות, ועוד. גרסה עתידנית מציגה ננו-רובוט רפואי כמכשיר לתיקון תאים, שיחליף כרומוזומים פגומים בגרעין התא ויאפשר לתא "לתכנת את עצמו מחדש" ולהתרפא. הפתרון בשוק התרופות: ליצור כמוסות שקוטרן קטן מ-300 ננו-מטרים, מעין נשאי תרופות זעירים שיכוונו עצמם היישר אל המטרה. דוגמא לכך נעשית ע"י פרופ' רמונה מרגלית, מהמחלקה לביוכימיה בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל-אביב, המשלבת בין תחומי הביולוגיה, הכימיה, מדע החומרים, הפיזיקה וההנדסה לטובת פיתוח אמצעי לטיפול בסרטן המכלה תאי גוף נגועים בלבד ואינו פוגע בתאים בריאים. על בסיס מחקריה בונים "ננו-נשאים", כמוסות בגודל ננו שיהיו מסוגלות לאתר תאי סרטן יחידים ולהחדיר אליהם תרופות.

עצבים המייצרים מעגלים חשמליים
פרופ' אלישע מוזס מהמחלקה לפיסיקה של מערכות מורכבות במכון ויצמן, יחד עם עפר פיינרמן וד"ר אסף רותם, הצליחו "לעצב עצבים". בשלב הראשון הצליחו המדענים לעצב תאי עצב (נוירונים) ולגרום להם לגדול ולייצור מעגלים חשמליים. בעתיד, ייתכן שיתאפשרו חיבורים ביולוגיים בין המוח האנושי לבין מערכות מלאכותיות שונות.

זיהוי מיידי של זיהומים חיידקיים במים
השיטה המקובלת היום לזיהוי וניטור של חיידקים במים מתבצעת על ידי דיגום בשטח ומשלוח הדוגמאות לאנליזה במעבדה מיקרוביולוגית. זיהוי וכימות הזיהום במעבדה הוא אמנם מדויק אך דורש זמן רב (בין יומיים לשבוע), כוח אדם מיומן, ולעיתים גם שימוש במכשור מעבדתי מורכב ויקר. במעבדתה של ד"ר אסתר סגל מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון, פותח שבב סיליקון מתקדם המאפשר לזהות ולכמת את הזיהום החיידקי בתוך דקות כבר בשטח וללא צורך במשלוח דוגמאות למעבדה. חוקרי הטכניון קדחו בסיליקון נקבוביות זעירות, בגודל ננו-מטרי, בריאקציה אלקטרוכימית. "לשבב המחורר הזה יש טביעה אופטית אופיינית בתחום האור הנראה", מסבירה ד"ר סגל. "אנו קושרים אליו פולימר מיוחד, שגם אותו פיתחנו במעבדותינו, והוא משמש כזרוע לקישור נוגדנים ספציפיים לחיידק. מבנה מיוחד זה לוכד את החיידקים על פני משטח הסיליקון. החיידקים ה'לכודים' גורמים לשינוי בספקטרום האור המוחזר מן השבב, וכך אנו מגלים אותם. אות הנשלח מן המערכת האופטית הממוחשבת יכול להתריע בזמן אמת על הזיהום החיידקי". השבב יתריע מיידית על זיהומים במי שתיה, במזון ובסביבה ויספק מידע מיידי על סוג הזיהום.

פוליסוכר וחומצה פולית לתרופה אנטי-סרטנית
חוקרי הטכניון פיתחו מערכת ננומטרית המורכבת מצימוד כימי בין פוליסוכר, המופק מעץ הברוש, לחומצה פולית ולתרופה אנטי-סרטנית. המערכת מובילה את התרופה ישירות לתא הסרטני ומשחררת אותה רק בתוכו. בדרך זו מושמד התא הסרטני מבלי לגרום כל נזק לתאים הבריאים סביבו. את המערכת פיתחו חוקרי הטכניון, ד"ר יואב ליבני מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון ופרופ' יהודה אסרף, ראש המעבדה לחקר הסרטן מהפקולטה לביולוגיה, בשיתוף עם פרופ' אבי דומב מבית הספר לרוקחות באוניברסיטה העברית בירושלים. "חיפשנו פולימר שיהיה קל להמיסו במים ומצאנו פולימר רב-סוכרי המופק מעץ הברוש", מסבירים פרופ' אסרף וד"ר ליבני. "בהשוואה לתאי גוף בריאים, מייצרים התאים הסרטניים מספר גדול בהרבה של קולטנים לקישור החומצה הפולית, שכן התאים הסרטניים זקוקים לויטמין זה לצורך גידולם והתרבותם המהירה. לכן, זהו 'פיתיון' אפקטיבי לשימוש כמנגנון 'ביות' אל התא הסרטני, בגישת "הסוס הטרויאני". החוקרים חיברו את התרופה האנטי-סרטנית לפולימר הרב-סוכרי על ידי מקטע של חלבון (פפטיד) אשר נעכל על ידי אנזימים מעכלי חלבונים. מכיוון שבדם אין אנזימים המסוגלים לפרק את הפפטיד הספציפי הזה הרי שהתרופה משתחררת רק במקום הרצוי. מערכת חדשנית זו תוכל בעתיד לשאת עליה מספר תרופות אנטי-סרטניות, שהשילוב ביניהן ישיג השמדה מיטבית של תאים ממאירים.

מיזעור טרנזיסטורים במעבדים עם חלבון מעץ הצפצפה
בעשורים האחרונים מוכפל מספר הטרנזיסטורים על גבי מעבד המחשב בכל שנה. מגמה זו מחייבת להתאים את קצב מזעורם ודחיסתם של הטרנזיסטורים על המעבד והופכת את תהליך הייצור למורכב ויקר. כעת, חוקרים מהאוניברסיטה העברית הצליחו למצוא שיטה חדשה להוזלה משמעותית של עלויות המזעור ולהגדלת שטח הזיכרון המנוצל על ידי שימוש בחלבון המופק מעץ הצפצפה. פרופ' דני פורת ותלמיד המחקר יזהר מדאלסי מהמכון לכימיה של האוניברסיטה העברית הצליחו להדגים שימוש ביחידה המשלבת יכולת זיכרון של מחשב עם יכולת לבצע פעולה לוגית בחלקיק זעיר ובאופן יציב. למערכת שפיתחו, פוטנציאל להשתלב במערך זיכרון צפוף בשבבי מחשבים ובכך להגדיל את שטח הזיכרון המנוצל בהתקני זיכרון. "המשמעות היא שהזיכרון של המחשב יהיה צפוף פי אלף", אומר פרופ' פורת. "אם נבנה מערך של יחידות מסוג זה, יהיה ניתן להכניס יותר זיכרון בשטח נתון". במחקר שהתפרסם באחרונה בכתב העת היוקרתי Nature Nanotechnology, עשו החוקרים שימוש בחלבונים בקוטר 10 ננומטר שפותחו והותאמו לתפקוד כיחידות זיכרון וחישוב במעבדתו של פרופ' עודד שוסיוב במסגרת עבודת הדוקטור של ד"ר ארנון הימן מהפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית. חלבונים אלו קיימים באופן טבעי בעצי הצפצפה ועמידים באופן יוצא דופן לתנאי סביבה קיצוניים. לצורך בניית התקנים ננו-אלקטרוניים עברו החלבונים מוטציה מכוונת המאפשרת להם להיצמד למשטחים שונים ולחבר ננו חלקיק בתוכם. ניסויים שערכו החוקרים במעבדה הוכיחו כי ייצור מערכים מסודרים של חלבונים מסוג זה אפשרי. "לשימוש בחלבונים אלו יתרונות על פני התקני הזיכרון שבהם עושים שימוש כיום במעבדי מחשבים" אומר פרופ' שוסיוב. "היתרון המרכזי של מולקולות החלבונים הוא גודלן הזעיר, הקטן במידה ניכרת מגודלם של התקני הזיכרון שבשימוש כיום ויכולת ההתארגנות העצמית שלהן למערכים מסודרים".

הגנה מהשמש
חוקרי המעבדה לציפויים ולננו-טכנולוגיות במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון, בראשות פרופ' מיכאל זיניגרד, מבקשים להגביר פי כמה וכמה את פעילות חסמי האולטרא-סגול (UV), בקרם ההגנה המקטין את נזקי הקרינה מן השמש. את השיפור ברמת ההגנה ישיגו החוקרים באמצעות השפעה מכנית על המבנה ועל תכונותיו הכימיות של החומר: במטחנה פלנטרית מערבלים את החומר בתאוצה של עד G100 וכותשים אותו. לאחר הטיפול משתנה שטח הפנים של החומר, ובעת השימוש בו גוברת החזרת קרינת השמש ופיזורה.

ננו-חלקיקים חדשים העשויים משני סוגי חומרים
חוקרים מהמרכז לננו-מדע ולננו-טכנולוגיה של האוניברסיטה העברית גילו לא מכבר סוג חדש של חלקיקים בגודל ננו-מטרי דמויי מגן דוד. החוקרים מאמינים שלתגלית תהיה תרומה מכרעת בפיתוח ננו-חלקיקים מורכבים שמשלבים חומרים שונים באותו חלקיק. שילוב חומרים כזה מקנה לננו-חלקיקים מורכבים מגוון של פונקציות. קבוצת מחקר בראשותו של פרופ' אורי בנין, העומד בראש המרכז לננו-מדע ולננו-טכנולוגיה בפקולטה למדעי הטבע באוניברסיטה העברית, עסקו בפיתוח ננו-חלקיקים חדשים העשויים משני סוגי חומרים המחוברים זה לזה. עד לתגלית זו הצליחו מדענים לייצר רק ננו-חלקיקים בהם חומר אחר מכיל את השני (בדומה לביצה וחלמון) וכן ננו-חלקיקים בהם חומר מסוים יוצר איים על גבי השני (בדומה לראש של גפרור על פני מקל הגפרור). במחקר זה התרחש דבר מפתיע. ד"ר ג'נט מקדונלד, ניסתה לייצר חלקיקים ננו-מטריים המורכבים מנחושת גופרתית וממתכת מסוג רותניום. בניגוד לציפיות לקבל צורה של "איים", גילו החוקרים שהחלקיקים שיצרו הם מפוספסים ודמויי מגן דוד. המחקר על היישומים האפשריים של הננו מגן דוד הוא רק בחיתוליו, אך כבר מראה שהמבנים וצורת "הכלוב" הופכת אותם לשימושיים ביותר. היישום הראשון שהחוקרים הדגימו הינו בתחום הדיאגנוסטיקה – הם ציפו אלקטרודה עם ננו-כלובים והוכיחו כי ניתן לגלות בעזרת ההתקן החדש כמויות זעירות של מי-חמצן. גילוי מי-חמצן הוא השלב הראשון בפיתוח חיישנים טובים יותר של גלוקוז ולכך השלכות רפואיות חשובות, לרבות באבחון סוכרת. לפרופ' בנין ולצוות חוקריו יש תקוות גדולות לגבי היישומים האפשריים של חלקיקי המגן דוד בגודל הננו-מטרי, וכעת בודק צוות המחקר האם החומרים הללו יכולים לשמש כחיישנים למטרות רפואיות וסביבתיות אחרות.

חיישנים הממירים אור למתח חשמלי
פרופ' יעל חנין, מהפקולטה להנדסת חשמל באוניברסיטת תל-אביב ומי שמנהלת את המעבדה למערכות מיקרו וננו, עובדת על שתל של רשתית מלאכותית שיוכל בעתיד להציל את חוש הראייה למאות אלפי אנשים. הקבוצה בראשה עומדת פרופ' חנין, מפתחת מערך של חיישנים הקולט את האור המגיע לעיין, ממיר אותו למתח חשמלי, ומתחבר ישירות אל קצות העצבים. מערך זה מיוצר על-גבי מצע שקוף, מתוך כוונה להשתיל אותו בתוך העין ולחדש את תפקוד הרשתית. כיום נמצא הצוות של חנין בשלבי פיתוח מתקדמים של שבב גמיש עשוי מסיליקון פולימרי ומננו-צינוריות פחמן. מרכיב נוסף ברשתית המלאכותית שהמעבדה של חנין מתמקדת בפיתוחו, הוא שילוב נקודות קוואנטום (Quantum Dots) עם ננו-צינוריות פחמן כדי שיהיו תחליף אמיתי לתאי חישת האור בעין האנושית. העבודה עדיין נמצאת בשלבים הראשוניים ונעשית בשיתוף עם שתי קבוצות של כימאים מהאוניברסיטה העברית, בראשות פרופ' אורי בנין ופרופ' שלמה יצחייק וכן פרופ' אורי צ'שנובסקי מאוניברסיטת תל-אביב. מלבד פיתוח שתל הרשתית המלאכותית, המעבדה עסוקה בפרויקטים נוספים: פיתוח רכיבים למדידות תאוצה תוך שימוש בננו-צינוריות פחמן, פיתוח אנטנות בגודל של חצי מיקרון הפועלות בקרינת אינפרא אדום, והשתתפות במאגד NES לפיתוח משטחים שקופים מוליכים מבוססי ננו-צינוריות.

חיישנים ננומטריים לאבחן ולנבא סרטן ריאות
ד"ר חוסאם חאיק, מהפקולטה להנדסה כימית והמכון למחקר בננו-טכנולוגיה בטכניון, מוביל קבוצה של מדענים משמונה אוניברסיטאות וחברות אירופאיות, לפיתוח דור חדש של חיישנים ננומטריים למיון, אבחון ומעקב אחרי מחלת סרטן הריאות. החיישנים הננומטריים נועדו בשלב הראשון לאבחן סרטן ריאות. "החיישנים הננומטריים יגיבו עם ביו-סמנים ייחודיים שנמצאים בהבל פה ו/או ברקמות סרטניות. כתוצאה מכך החיישנים הננו-מטריים ישלחו אותות חשמליים למערכת עיבוד אותות מתוחכמת שתאפשר, בין היתר, אבחון סרטן הריאות. המערכת עשויה לאפשר ניבוי הסיכויים של בן אדם בריא לחלות בסרטן הריאות בעתיד", מסביר ד"ר חאיק. "האבחון יוכל להתבצע בשלב מוקדם מאוד של המחלה, עוד לפני שהגידול מתחיל להתפשט. אז הטיפול יהיה מיידי ויחסל את המחלה בעודה באיבה. ההתקן אינו פולשני ופשוט לשימוש".

מעבדים מבוססי ביו-גלאים
פרופ' יוסי שחם-דיאמנד מבית הספר להנדסת חשמל באוניברסיטת תל-אביב, מכוון את מחקריו ליצירת מוצרים ממשיים, כגון מעבדים זעירים רבי עוצמה המבוססים על טכנולוגיות בתחום הביולוגיה או ביו-גלאים ייחודיים. עוד חוקר מאוניברסיטת תל-אביב שנרתם למאבק במחלות הוא פרופ' שמואל עינב, מהפקולטה להנדסה ע"ש פליישמן. עינב עוסק בננו-טכנולוגיות חדשות שיש בהן לסייע בחדירה לכלי דם של מטופלים לצורך זיהוי משקעי שומן וסידן על דפנות כלי הדם, בעיקר משקעים לא יציבים הגורמים להתקף לב פתאומי. תחום הגלאים ומתקני הניטור אינו רחוק מיישום מסחרי. חוקרי אוניברסיטת תל-אביב אף מפתחים עתה ביו-שבב לאבחון מידי של הצטננות, שבבוא היום יהיה אפשר לרכוש בכל מינימרקט. ביו-שבבים כאלה יותקנו בנמלי תעופה לגילוי מחלות זיהומיות כמו סארס ושפעת העופות.

טרנזיסטור הבנוי ממולקולות דנ"א
מנגנוני הטבע הבסיסיים אינם פועלים על פי עקרונות ההנדסה המאפיינים מכונות מעשה ידי אדם. למערכות ביולוגיות תפקודים מתחלפים, ואי-אפשר לפתחן על פי תוכנית-אב הנדסית, כגון התוכנית לבניית מכונית. מערכות ביולוגיות יכולות לחדש את מרכיביהן, דוגמת תאי הגוף. פטנט של פרופ' אשל בן-יעקב, מבית הספר לפיזיקה ולאסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב בשיתוף שני דוקטורנטים, על רעיון לטרנזיסטור הבנוי ממולקולות דנ"א, אושר לא מכבר. ההמצאה פותחה בעקבות חקירת ההולכה של אותות חשמליים בדנ"א בגוף. "הראינו איך אפשר לארגן פיסות דנ"א ליצירת מעגלים לוגיים לעיבוד מידע שעשויים מולקולה מחברת בין גופים מיקרוסקופיים ומשמשת צומת שדרכה הם מחליפים אנרגיה או מטען חשמלי".

מציעים שירותים לתעשייה
פיזיקאים צריכים לתקשר עם כימאים בנושא מהותם של ננו-גבישים, ביולוגים צריכים להורות למהנדסים את עקרונותיו של תכנון מבנה החלבונים ומולקולות ביולוגיות אחרות, ומעל לכול - על כולם למצוא דרך לעבוד במשותף, אומר פרופ' אורי צ'שנובסקי, ראש המרכז לננו-מדע ולננו-טכנולוגיה באוניברסיטת תל-אביב. "לכן מלכתחילה הקימה האוניברסיטה את המרכז לננו-מדע ולננו-טכנולוגיה כמסגרת בינתחומית לפעילותן של ארבע פקולטות: הנדסה, מדעים מדויקים, מדעי החיים ורפואה. רצינו ליצור בקמפוס 'תרבות ננו', וכבר עתה פועלות בתחום יותר מחמישים קבוצות". באוניברסיטה ניצלו את בניית מרכז הננו המקומי להפיכת התשתיות שלו למרכז ידע ארצי, שנהנים ממנו לא רק עשרות קבוצות מחקר אלא גם יותר מ-20 חברות. מרכז הננו כולל ציוד חדשני וייחודי בתחום המיקרוסקופיה האלקטרונית, ההדפסה הננומטרית (nano imprinting lithography), הכתיבה באמצעות קרן יונים (FIB), לרבות מגוון רחב מאוד של אמצעי ייצור מתחום המיקרו: משלב תכנון המסכה וייצור המסכה, לשלב השיקוע של שכבות דקות ואיכולים יבשים ורטובים, ועד שלב האריזה. יכולות הליטוגרפיה מכסות את התחום הננו-מטרי ועד התחום המיקרוני (מיקרונים בודדים). תחום הציפויים כולל טכנולוגיות מגוונות כגון נידופים תרמים, נידופים באמצעות קרן אלקטרונים, התזה וכו' המאפשרות תחום מאד רחב של סוגי חומרים הניתנים לציפוי במגוון תכונות פני שטח. "פתיחת המרכז לשימוש משתמשים מהתעשייה היא אלמנט חשוב בעשייה שלנו," מדגיש פרופ' צ'שנובסקי. "בעצם פתיחת המרכז למשתמשים מהתעשייה אנחנו מחזקים את הפוטנציאל האמיתי של התשתית שהוקמה בתמיכה ציבורית, וחושפים את התעשייה למחקר האקדמי המתבצע באוניברסיטה. ההכנסות ממשתמשים מהתעשייה יהוו מרכיב חשוב בהבטחת פעילות המרכז לאורך שנים, כמו במרכזים דומים בעולם." עם משתמשי המרכז נמנות חברות רבות, ביניהן התעשייה האווירית, אלביט מערכות, IMH, מרדין טכנולוגיות, מזעור, אל סיאלו, ועוד.

כנס "ננו-ישראל 2010"
כנס "ננו-ישראל 2010" והתערוכה הנלויית אליו, ייערכו ב-8 -9 בנובמבר במלון דן פנורמה בתל אביב ויתמקדו בחידושים ובהזדמנויות העסקיות בתחומי האנרגיה, מים, סביבה, ננו-חומרים, ננו-אלקטרוניקה, ננו-פוטוניקה, ננו-ביו וננו-רפואה. האירוע מיועד לאנשי תעשייה ועסקים מרחבי העולם, וישמש נקודת מפגש לחברות, אנשי הון סיכון, קרנות פרטיות, משקיעים מוסדיים וארגוניים, אנשי רגולציה, טכנולוגיה ופיתוח, מקבלי החלטות בממשל, כמו גם גורמי אקדמיה מדענים וחוקרים. "ישראל מוכרת בעולם כמרכז ידע וחדשנות במחקר ובטכנולוגיות ננו ואת ההישגים שלה ניתן לראות במגוון תחומי תעשייה דוגמת תקשורת, אלקטרוניקה, מחשוב, אבטחה, רפואה ומדעי חיים", אומרת נאוה סברסקי סופר אחת מיושבי הראש של הכנס. "מאז 2002 מספר החוקרים באקדמיה תחום הננו בישראל הכפיל עצמו (כ-350 איש נכון ל-2009) ובשטח ניתן למצוא עשרות חברות ננו-טכנולוגיה ישראליות שממשיכות לפעול כאן למרות הקשיים הכלכליים שמסביב. משקיעים ושותפים עסקיים פוטנציאליים בהחלט רואים בישראל יעד מבטיח והם כולם יהיו כאן בתל אביב בנובמבר הקרוב". הכנס נערך בשיתוף INNI - מיזם הננו-טכנולוגיה הלאומי הישראלי ומרכזי הננו-טכנולוגיה באוניברסיטאות השונות ובארגון חברת כנס תערוכות.


מותגים
מונציפלי
חדשות
שבוע העבודה בישראל יקוצר ל-42 שעות

אוניב' בר-אילן: קורס יבוא/יצוא וסחר בינלאומי

אחרי שנים של חשאיות, החטיבה להתיישבות תחויב לחשוף התקשרויותיה

נחתם הסכם ליצוא גבינות ואבקת חלב מישראל לסין

משרד החקלאות מבקש להדק את השת"פ בין התעשייה למחקר

רשות ההשקעות תשיק תוכנית לסיוע בקליטת עובדים חדשים בכנס בעוטף עזה

רובי גינל: "ללא פעילות בנק ישראל עשרות מפעלי תעשייה ישראלים כבר לא היו פעילים"

פוסט ברקזיט: ישראל ובריטניה ישמרו על העקרונות של ההסכם עם האיחוד האירופי

משרד האנרגיה יקדם תחנות כוח פרטיות - יספקו כמחצית מכושר הייצור של חברת החשמל

שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן, הכריז על הקמת קריית הייטק חדשה באזור התעשייה ציפורית

מכון היצוא: ירידה בריכוזיות היצוא: פחת משקלן של עשר החברות הגדולות

הערכות: טבע מתכננת לפטר 5,000 עובדים ברחבי העולם - כולל בישראל

בלומברג: כלכלת ישראל תלויה באינטל

סינרון הישראלית תימכר לקרן אייפקס בכ-400-500 מיליון דולר

אפריקה תעשיות מוכרת את נגב קרמיקה

 

 
תעשיות מיכשור תעשיות ירוקות לוגיסטיקה מכונות וכלים מבנים