מדריך ספקים לתעשייה
חדשות / כתבות
עיתונות מקצועית

 
בדרך למגדל השמש
19/02/14

מאת : בועז בן נון

לאחר לא מעט תלאות, האנרגיה התרמו סולרית על יתרונותיה וחסרונותיה, יודעת ימים יפים ▄ ברייטסורס, לא רק שחנכה לאחרונה את המתקן התרמו סולרי הגדול בעולם וקיבלה את ברכתו של אובמה, החברה שוקדת במרץ על מתקן דומה במוקם באשלים ▄ ואם יזהרו על צבי המדבר ויפתרו את בעיית הציפורים הנודדות, הכל יהיה נפלא
בעוד כשנתיים וחצי, כשתסעו בכביש ניצנה, בתוך שלל הטבע הפראי שנכון לכם בדרך, תשימו לב בוודאי למראה מרהיב, מעשה ידי אנשים. אנשים שחלמו ועשו. אתם תראו מגדל בגובה 240 מטר, כגובהו של בנין של 70-80 קומות. במרומו דוד קיטור שלוכד את קרני השמש שחוזרות אליו מכ-50 אלף מראות כחלחלות המקיפות אותו במעגל, הן פזורות על שטח של כ-3000 דונם. המראות (הליו סטטים) עוקבות אחרי מיקום השמש באמצעות מערכת בקרה ממוחשבת ומכוונות את הקרינה לכיוון המגדל. תזוזת השמש היומית והעונתית נענית על ידי כל אחת מהמראות באופן שונה. המטרה המשותפת היא המשך ריכוז קרינת השמש לאותו שטח מצומצם במגדל, שם הן מייצרות קיטור בטמפרטורות גבוהות די לייצר קיטור בחום גבוה. הקיטור מועבר באמצעות צינורות לטורבינה המייצרת חשמל. נשמע פשוט אבל זהו אחד מהמתקנים המתוחכמים מסוגו בעולם. במכון וייצמן ברחובות חוקרים את הנושא כבר עשרות שנים. מגדל השמש, שהוקם ב-1987 למטרות מחקר, כולל 64 מראות גדולות ומרהיבות. כל מראה היא בעלת שטח של 56 מטר רבוע. בהנחה אידיאלית (המראות עוקבות אחרי השמש כך שתמיד נמצאות מולה, כל הקרינה המגיעה אל המראות מרוכזת אל האזור הרצוי במגדל), ניתן לקבל הספק חום מקסימלי של כ-3500 KW. זה עדיין לא זה עדיין לא מספיק, אבל המגדל הזה שימש בסיס איתן להמון מחקרים בנושא אנרגיית השמש. הראשונה שהפכה את הטכנולוגיה למסחרית היא ברייטסורס. שורשיה של ברייטסורס הם בחברת לוז שפשטה את הרגל בתחילת שנות ה-90. יוצאי החברה ארנולד גולדמן וישראל קרויזר, המכהן היום כמשנה למנכ"ל החברה למו"פ ולהנדסה וכמנכ"ל ברייטסורס תישראל. גולדמן, שלא נואש מהחזון הסולארי, הקים את לוז 2. ב-2008 שינתה לוז 2 את שמה לברייטסורס אנרג'י. לוז היתה חלוצת הטכנולוגיה התרמו-סולארית בעולם ותחנות הכוח שהקימה בקליפורניה בשנות ה-80 עדיין מספקות חשמל. נפילת מחירי הנפט הביאה לקריסת החברה ב-1991. בוגרי לוז המשיכו את החזון עם שתי חברות שהציעו טכנולוגיות תרמו-סולאריות שונות. טכנולוגיית השקתות של סולל התבססה על קולטנים בצורת שוקת המחממים שמן מיוחד המייצר קיטור וטכנולוגיית מגדל השמש של ברייטסורס. ביוני 2008 הקימה ברייטסורס מגדל שמש ניסיוני בגובה 60 מטר, המתקן ממוקם בפארק התעשייה רותם בנגב, SEDC שמו. הפרויקט כולל יותר מ-1600 מראות בשטח כולל של 12 דונם, המתקן מייצר ששה מגה וואט. ברייטסורס גייסה עד כה כה כ-600 מיליון דולר. בין המשקיעים ואנטאג' פוינט, אלסטום, מורגן סטנלי, שברון וגוגל. מטה החברה שוכן בקליפורניה, אך מרכזי הפיתוח והניסויים נמצאים בהר חוצבים בירושלים ובמישור רותם בנגב. בעלי המניות העיקריים הם קרן ואנטאג' ואלסטום המשמשת גם שותפה אסטרטגית בפיתוח פרויקטים מחוץ לארה"ב. בארה"ב יש לברייטסורס שלשה פרויקטים בהספק מתוכנן כולל של 1,300 מגוואט במדבריות קליפורניה. הראשון, Ivanpah, מקודם בשיתוף גוגל וחברת NRG בהשקעה כוללת של 2.1 מיליארד דולר. מדובר ב-3 תחנות זהות לאשלים, בהספק של 377 מגהוואט, שיספקו חשמל ל-140 אלף בתים. בד בבד, ב-2006, בחרה ממשלת ישראל בקרקע השטוחה של אשלים (כעשרת אלפים דונם) כאתר להקמת שתי תחנות כוח תרמו-סולאריות, בהספק כולל של כ-250 מגוואט. אֲשָׁלִים הוא יישוב קהילתי הממוקם על כביש 211 בין משאבי שדה לניצנה, סמוך לגדתו המזרחית של נחל הבשור. שייך למועצה אזורית רמת הנגב. אשלים נחשב לאחד הפרויקטים הגדולים והמורכבים ביותר בתחום הסולארי בעולם. הוא כולל הקמת שתי תחנות תרמו-סולאריות בהספק של 125 מגה-ואט ותחנת PV בהספק של 30 מגה-ואט. התחנות יידרשו להקים יכולת אגירה של חשמל ויפעילו טורבינות גז טבעי כגיבוי להפעלת התחנות.

תקצצו, תזכו
בספטמבר 2011 קיבלה ברייטסורס הודעה על ידי ועדת המכרזים הבין-משרדית להקמת תחנות הכוח הסולאריות באשלים שהצעת המחיר כפי שהוגשה גבוהה מידי והיא דוחה אותה. הצעתה של ברייטסורג התבססה לפי התקשורת המקומית על מחיר של 115 אגורות שיקבל הזכיין מהמדינה עבור כל קוט"ש חשמל שתפיק התחנה במשך 25 שנה. כמה חודשים אחר כך הגישה המדינה לברייטסורס הצעת מחיר נגדית, ככל הנראה אשר מבוססת על מחיר של כ-80 אגורות לקוט"ש שתפיק תחנת הכוח העתידית, הפחתה של כ-30%. ברייטסורס נותרה המציעה היחידה במכרז, אחד מתוך שני מכרזים תרמו-סולאריים באתר אשלים. במתחם השני נותרה כמציעה בודדה קבוצת שיכון ובינוי , שנאלצה להחליף את קבלן הביצוע שלה לחברת אבנגואה הספרדית, לאחר הכרזתה של סימנס על יציאתה מהתחום. אגב אחת הסיבות היא שסימנס "התייאשה" מהתחום אחרי שהשקיע עשרות מיליוני דולרים בסולל. ההחלטה של סימנס לצאת מהתחום התרמו סולרי סימנה עבור כמה את סוף החלום התרמו סולרי הרטוב וניצחונם של הפאנלים הסולריים בהפיכת השמש לחשמל. לעומת האנרגיה הסולארית הזולה יחסית, הפקת אנרגיה תרמו־סולארית מסובכת ויקרה בהרבה. מתקנים תרמו־סולארים מנצלים את חום השמש לחימום מים ההופכים לקיטור, ומשמשים לסיבוב טורבינה לייצור חשמל. יתרון הגדול של הטכנולוגיה הוא שהיא מאפשרת לייצר כמות גדולה עד פי חמישה של חשמל ממתקן סולארי בגודל זהה. בנוסף, מתקנים אלה מסוגלים לאגור אנרגיה לייצור חשמל גם בשעות החשכה ולהפעיל את טורבינת הייצור באמצעות גז טבעי. חסרונות האנרגיה התרמו־סולארית היא שבעוד שאנרגיה סולארית ניתן להפיק מכל פאנל קטן, עבור מתקן תרמו־סולארי מינימלי יש לשריין עתודות קרקע גדולות: כלל האצבע אומר שמתקן סולארי שיפיק 50 מגה וואט ייצרך שטח של 750 דונם, בעוד שמתקן תרמו־סולארי בהספק דומה יידרש ל־2,000 דונם. לכך מתווספות עלויות הקמה שמעמידות את מחיר ייצור החשמל על כ־5 דולר לקווט"ש, פי שניים ויותר ממתקן סולארי גדול. העלויות הגבוהות הובילו חברות רבות בתחום האנרגיה התרמו־סולארית לפשוט רגל או לנטוש את התחום: חוץ מסימנס גם חברות כ־Q-CELLS וסולאר מילניום מגרמניה וכן סולינדריה האמריקאית. אבל לא כל כך מהר. אמנם זה לקח שש שנים, איך לא עד שמשרד האוצר הודיע על זכייתה של ברייטסורס ואלסטום, ובתעריף מובטח ריאלי של 79 אגורות לקוט"ש במשך 28 שנה. שני המכרזים וכמעט ובוטלו מספר פעמים. פה ושם עלו טענות על עלות החשמל המיוצר בטכנולוגיה התרמו סולארית, לעומת הטכנולוגיה הפוטו-וולטאית שהוזלה בכ-50% בשנה האחרונה. תחנת הכוח תוקם במודל ה-BOT בו הזכיין מתכנן, מהקים ומתפעל את התחנה במשך תקופה כוללת בת 28 שנים, אשר בסופן יעבור המתקן לבעלות המדינה. בתחילת 2012 ביקשה ברייטסורס, שעד עתה גייסה בעיקר ממשקיעים פרטיים וקרנות הון סיכון להנפיק את מניותיה בארה"ב לפי שווי של 800-1000 מיליון דולר. אך בעקבות הביקושים הנמוכים החליטה החברה לבטל את תוכניתה. טכנולוגיית מגדל השמש של ברייטסורס נחשבת עדיפה על הטכנולוגיה המוכרת יותר של שקתות, משום שעלויות ההקמה נמוכות יותר וניתן להקים את התחנה גם בשטחים לא ישרים. אבל גם כך מדובר בפרויקט יקר להחריד בהשוואה לתחנות כוח רגילות או אפילו סולאריות פוטו-וולטאיות. עלות ההקמה של תחנה תרמו-סולארית כמו זו שמתכננת ברייטסורס מגיעה כיום ל-4,500 דולר לקילו-ואט מותקן, יותר מפי ארבע מעלות תחנת כוח מונעת בגז. (לפי גלובס). צניחת העלויות בטכנולוגיית ה-PV הסולארית הביאה לגניזת תוכניות רבות להקמת פרויקטים תרמו-סולאריים בעולם והסבתם ל-PV. למרות זאת טען קרויזר בתקשורת כי פוטנציאל השוק של התרמו-סולאר לא נפגע. "ה-PV הגדיל את השוק הסולארי בעולם בסדרי גודל, כך שהחלק שלנו לא הצטמק. יש לנו יתרון משמעותי ביחס ל-PV בכך שאנחנו יכולים לספק חשמל לאורך כל היום בהתאם לצרכים של הלקוח ולאורך הרבה יותר שנים". הוא אמר לגלובס בנובמבר 2013. נכון לעכשיו מגדל השמש שמייצר הכי הרבה חשמל נמצא באבו דאבי (100 מגה וואט). המצב הזה לא ישרוד זמן רב. ברייטסורס מלטשת בימים אלה את פרוייקט מגדל השמש באיוונפה במדבר מוהאבי בקליפורניה, תחנת הכוח התרמו-סולארית הגדולה בעולם, ומשתרעת על פני 15,000 דונם. שלוש יחידות מגדלי השמש באיוונפה יכפילו את כמות קיבולת האנרגיה התרמו-סולארית המסחרית המיוצרת כיום בארצות הברית. היעד בקליפורניה הוא לייצור שליש מן החשמל שיסופק במדינה ב-2020 ממקורות מתחדשים. גוגל השקיעה בפרוייקט הזה כ-170 מיליון דולר, ההשקעה הגדולה ביותר של זרוע הקלינטק של החברה. וכך, מזה כמה חודשים מוצפת אמריקה בחשמל תרמו סולרי, ליתר דיוק 377 מגה ווט, מספיק די הצורך ל-140 אלף בתים. לקח חמש שנים לתכנן את האתר, לקבל רשיון, לממן וכמובן לבנות. יש שם לא פחות מ-300 אלף מראות שעוקבות בעזרת מחשב אחרי השמש, צדות את קרני השמש ומכוונות אותן לדודים בגובה של 150 מטר. אין ספק שיהיה חם שם למעלה. החום הזה יהפוך לקיטור שמפעיל טורבינות. אלה מצידן מייצרות חשמל. ואפילו הנשיא אובמה גאה, "בעזרת פרויקטים כאלו, ודומים לו ברחבי המדינה, אנחנו מחזקים את מנהיגותנו המתמשכת בכלכלה העולמית החדשה. אנו מעסיקים אמריקאים בייצור אנרגיה נקייה ומקומית שתסייע להפחית את תלותנו בנפט זר ותגן על כדור הארץ עבור הדורות הבאים", הוא אמר. מגדל השמש עצמו מהווה אתגר עיצובי לא פשוט. לשם כך פנתה ברייטסורס לעמותת האדריכלים המאוחדים בישראל כדי לאתגר את אדריכליה שהתחרו על העיצוב היפה ביותר. למקום הראשון הגיעו האדריכלים ערן זיו ויזהר קדמי שזכו בפרס בגובה 103,300 שקל שאמרו "בפתרון שמנו דגש על חדשנות צורנית תוך שמירה על פשטות הקמה ותחזוקה. סוגיית עיצוב המעטפת הייתה מאתגרת - יצרנו מעטפת למבנה כמעט ללא שימוש בחומר, ויחד עם זאת בעל מורכבות צורנית וורסטילית שתועשר עוד יותר על ידי משחקי האור והצל". אחריהם הגיע האדריכל אמיר מלול שזכה בפרס בגובה 38,300 שקל.במקום השלישי זכו האדריכלים מישה ברזנאק ונעמה בלונדר בפרס בגובה 18,400 שקל. קרויזר עצמו התרגש: "זהו פרויקט ייחודי שאין כמותו רבים בעולם ואכן, הפתרונות שיקפו בהתאם תפיסה עיצובית חדשנית וישימה. אנו מברכים את הזוכים ומודים לכל המשתתפים".

לשמור על צבי המדבר
בניגוד לפאנלים הפוטו וולטאים שלרוב מותקנים על גגות הבתים ובניינים מסחריים, הטכנולוגיה התרמו סולרית מרכזת כאמור את קרני השמש כדי להרתיח מים ולייצר קיטור, לטכנולוגיה התרמו סולרית דרוש שטח גדול ולכן מציב כמה וכמה שאלות ואישורים מטעם אנשי איכות הסביבה. דבר שלוקח הרבה זמן וכסף. הפרוייקט באיוונפה שמוקם באזור מדברי העלה סוגיות שנגעו לצבי המדבר באזור, חיה מוגנת בארה"ב. הנושא הגיע עד לבית המשפט, שם ניתן אישור להמשך הפרוייקט. יש גם סכנה לציפורים ש"נשאבות" אל תוך הפנלים. אתגר נוסף לפרוייקטים התרמו סולרים הוא שבעוד מחירי הפנלים הפוטו וולטאים יורד, הצורך למשוך קוי חשמל מהאזור המדברי אל הבתים מייקר את הפרוייקט. פרוייקטים אחרים של ברייטסורס עוקבו או שבוטלו מן הסיבות הנ"ל.



תגובות: הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.

מותגים
מונציפלי
חדשות
שבוע העבודה בישראל יקוצר ל-42 שעות

אוניב' בר-אילן: קורס יבוא/יצוא וסחר בינלאומי

אחרי שנים של חשאיות, החטיבה להתיישבות תחויב לחשוף התקשרויותיה

נחתם הסכם ליצוא גבינות ואבקת חלב מישראל לסין

משרד החקלאות מבקש להדק את השת"פ בין התעשייה למחקר

רשות ההשקעות תשיק תוכנית לסיוע בקליטת עובדים חדשים בכנס בעוטף עזה

רובי גינל: "ללא פעילות בנק ישראל עשרות מפעלי תעשייה ישראלים כבר לא היו פעילים"

פוסט ברקזיט: ישראל ובריטניה ישמרו על העקרונות של ההסכם עם האיחוד האירופי

משרד האנרגיה יקדם תחנות כוח פרטיות - יספקו כמחצית מכושר הייצור של חברת החשמל

שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן, הכריז על הקמת קריית הייטק חדשה באזור התעשייה ציפורית

מכון היצוא: ירידה בריכוזיות היצוא: פחת משקלן של עשר החברות הגדולות

הערכות: טבע מתכננת לפטר 5,000 עובדים ברחבי העולם - כולל בישראל

בלומברג: כלכלת ישראל תלויה באינטל

סינרון הישראלית תימכר לקרן אייפקס בכ-400-500 מיליון דולר

אפריקה תעשיות מוכרת את נגב קרמיקה

 

 

 
תעשיות מיכשור תעשיות ירוקות לוגיסטיקה מכונות וכלים מבנים